ב"ה
כמה ציציות לבש הרב שיינברג זצ"ל?
מדוע לבש כל כך הרבה?
ומה יש לנו ללמוד מכך, ליחס שלנו למצוות ציצית ולמצוות בכלל?
מאת: מאיר יהודה ברגר
הרבה מוסדות חינוכיים והורים מנסים לעודד, לחבר את הילדים והנערים למצוות הציצית ואף לגרום להם לחבב אותה.
בכתבה הזאת, ננסה להביא אותנו להסתכל על המוכר והידוע בזווית אחרת, ולעורר למחשבה מהי מידת החשיבות שאנו מקנים למצוות בחיים שלנו?
וכל זאת דרך כתבה מיוחדת ומרגשת על הרב שיינברג זצ"ל ויחסו המיוחד למצוות ציצית ש"שקולה כנגד כל המצוות כולן" (שבועות כ"ט.)
את הרב שיינברג זצ"ל (שנפטר בתשע"ב, בגיל 101) זכיתי, לראות רק פעם בחיים, בתור ילד.
זה היה במכון מר"ץ במבשרת ציון – שם למד גיסי בכולל. באותו יום שביקרתי אצלם, הגיע הרב שיינברג זצ"ל למסור שיעור כללי בכולל. כשראיתי אותו, משהו במראה שלו היה בעיני קצת מוזר. הוא היה רחב מימדים, אך בצורה קצת מוזרה… אולי הוא חולה?
גיסי הסביר לי מיד, שהוא לובש הרבה ציציות עליו, ולכן הוא נראה רחב יותר ממה שהוא באמת.
תופעה מעניינת ומרתקת כאחד.
אבל למה הרב לבש הרבה ציציות?
יש על כך הרבה אגדות. שזה היה בגלל השואה, שזה היה לצאת ידי חובת כל השיטות ועוד
לפניכם ראיון שהתפרסם באתר "דרשו", שערך יעקב א. לוסטיגמן, עם תלמידו חביבו של הרב זצ"ל, הגאון רבי צבי שרלין שליט"א, רבה של הקהילה החרדית ברמת אשכול ור"מ בישיבת 'תורה אור'.
לאחר הראיון, נציע כמה שאלות לדיון ולחשיבה יחד עם הילדים והנערים.
אך לפני כל זה, חשוב לנו לכתוב כמה הערות חינוכיות חשובות:
- להתאים את הדברים – ידוע לנו, כי הסיפור והראיון פה, כפי שמובאים, לא מתאימים לכל סוגי האוכלוסיה. אנו סומכים עליכם, שתדעו להתאים את הדברים לילדים ולנערים עליהם אתם מופקדים.
- חסידות בריאה וחולנית – מפגש עם תופעה כזאת של הקפדה מיוחדת על מצוות, עלולה לגרום למחשבה, כאילו מדובר פה על תופעה של קיצוניות נפשית שנובעת מעצבנות ומחוסר איזון בנפש. דווקא בגלל כך, חשוב לזכור כי מדובר בתלמיד חכם עצום, פוסק גדול, בעל מידות נאצלות ביחס לזולת, ששימש ברבנות שכונת קריית מטרסדורף וראש ישיבת "תורה אור" בירושלים, שקיבל על עצמו במידת חסידות את ההקפדה היתירה על המצוות. אם היינו מספרים זאת על אדם רגיל מן היישוב, היה מקום לחשוד במידת האיזון הנפשי, שכן לא "עם הארץ חסיד". לכן חשוב להדגיש בפני השומעים כי אנו מדברים על אדם גדול מאוד! שהליכותיו נובעים מעולם פנימי מלא עוצמה וחכמה. אחרת המפגש עם הסיפור, עלול להוליד ציניות וזלזול וממילא לפספס את העיקר.
- להינות מאורו – איננו מחנכים את הדור הבא, לחקות את הרב שיינברג זצ"ל ללכת עם יותר מבגד ציצית אחד (כפי שאף הוא לא חינך כך). אלא לקחת מאישיות ייחודית וגדולה זאת, יחס וגישה למצוות ציצית בפרט ולמצוות בכלל, ובעיקר פרופורציות בחיים לשאלה מה באמת חשוב בחיים, חומר או רוח?
"פעם אחת נאלץ מורי ורבי ראש הישיבה זצ"ל, לעבור בדיקה רפואית. הרופא הורה לו לפשוט את בגדיו העליונים לצורך הבדיקה ויצא לרגע מהחדר. ראש הישיבה, במורת רוח מופגנת, נאלץ לפשוט את כל הציציות שהיו על גופו. הרופא נכנס לחדר ונבהל: הוא השאיר בחדר אדם רחב מידות, ובשובו מצא שם איש רזה וצנום…"
כך מעיד הגר"צ שרלין שהיה תלמידו חביבו של הגרח"פ שיינברג זצוק"ל, עוד בתקופה בה למד כבחור צעיר בישיבת 'תורה אור', ובמשך עשרות שנים לאחר מכן, כשהמשיך לחבוש אתל ספסלי הישיבה, ומאוחר יותר גם הצטרף לצוות הר"מים של הישיבה.
בניסיון לפתור אחת ולתמיד את התעלומה הגדולה, פנינו לגר"צ שרלין:
מדוע לבש הגרח"פ שיינברג זצוק"ל ציציות רבות? כמה ציציות הוא באמת לבש? והאם הוא התבטא פעם בנושא זה כשנשאל על כך או בהזדמנויות אחרות..
"האמת היא שאף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית", פותח הרב שרלין. "הוא לא גילה לאף אחד את הסיבה, ככל הידוע לי. קרה לא פעם שהתלמידים ניסו לשאול אותו, אבל הוא אף פעם לא ענה על כך, תמיד היה מעביר נושא בחכמה והיה משאיר את השאול בלי תשובה ברורה".
"אבל היה פעם מקרה שמתוכו למדנו חלק מהעניין. היה זה כשראש הישיבה עבר ניתוח, ובתקופת ההחלמה הרופאים אסרו עליו ללבוש כמעט את כל הציציות. זה מאוד מאוד חרה לו, אבל לא היו לו ברירות והוא נאלץ לציית למצוות הרופאים. ראש הישיבה ניגש לכמה אברכים מהישיבה, וביקש מהם שילמדו לזכותו ונתן להם כסף כדי שיוסיפו על סדרי הלימוד הקבועים שלהם, וילמדו במיוחד עבורו. מהסיפור הזה למדנו שבעצם היה לו עניין להרבות זכויות, וכשהרופאים אילצו אותו לוותר על חלק מהציציות, הוא חיפש דרכים אחרות כדי להרבות זכויות.
"זאת כנראה לא הסיבה היחידה, אבל בוודאי יש בזה אמת. מי שהכיר את הראש ישיבה ראה לכל אורך הדרך שהוא מקיים בגופו של הכתוב "חכם לב יקח מצוות". הוא תמיד היה אומר שצריך לחפש מצוות ולהרבות במצוות באופן יזום, כי המצוות שמזדמנות לנו ממילא הן לא מספיקות. צריך עוד. הוא היה אומר שמי שלא מחפש ומשלם על קיום המצוות, מפסיד, והוא עצמו היה עושה את זה בכל מיני תחומים, לא רק בלבישת ציציות רבות.
"כך למשל, היה ראש הישיבה נוהג לגשת כשליח ציבור קבוע כמעט כל ימיו, במסירות נפש. כל יום הוא היה ניגש להתפלל לפני העמוד שלוש פעמים ביום, גם בימי חול וגם בשבתות ובחגים. רק במקרים בודדים יחסית הוא ויתר על הדבר. פעם היה לי יאר צייט שביקשתי לעבור לפני התיבה במנחה הוא נתן לי לכבוד היארצייט, אבל סתם כך הוא לא ויתר על זה. היו לזה סיבות נוספות, כמו למשל העובדה שבראשית ימיה של הישיבה היו הרבה בחורים אמריקאים שלא היו בקיאים כל כך בנוסח ובמבטא הנכון, ומאז ראש הישיבה החליט שהוא תמיד יגש לעמוד כדי שלא יהיו בעיות, אבל זה היה גם מטעם של רדיפה אחר המצוות כמו שראינו שעשה זאת הרבה שנים אחרי שהבעיה הזאת כבר לא היתה קיימת, וגם בתקופות שהיה מאוד מאוד חלש והתפילה לפני העמוד עלתה לו בכוחות מרובים.
"כמו"כ היה נוהג מדי פעם לשלם לאברכים שילמדו תורה לזכותו, ולא מדובר כאן על אדם מסכן שלא זכה ללמוד תורה. הוא היה לומד יומם ולילה, לא פסיק פומיה מגרסא, ובכל זאת זה לא הספיק לו, הוא רצה עוד ועוד זכויות ושילם על כך, לא רק בכסף אלא גם במאמץ, בזמן, בכבוד ובכל דרך אפשרית".
כמה ציציות באמת נהג ראש הישיבה ללבוש? היה לו מספר מסוים?
"גם זו תעלומה בפני עצמה. אף אחד לא יודע מה בדיוק היה המספר, אבל לי נראה שלא היה לו מספר, הוא לבש ציציות כמה שהצליח. שמעתי אנשים שאומרים שהוא לבש 18 ציציות או 26, יש שאומרים 72, אבל כל המספרים האלו לא נכונים. ידוע לי שהוא לבש מאה ואפילו 120 ציציות על גופו, וזה עוד לפני הטליתות שבהן התעטף. אולי כשהיה בבית החולים, חולה וחלוש הוא לבש 18 ציציות, אבל בשנות הכח הוא לבש כאמור הרבה הרבה יותר, והיו לו גם כמה פראקים (-מעיל רבני ארוך), בגדלים שונים, בהתאם למספר הציציות שלבש בכל פעם.
"לישיבה היה ראש הישיבה מגיע רק עם ציציות של טלית קטן, אבל כשהיה בביתו ועסק בדיינות וברבנות, היה מתעטף גם בטליתות גדולות. לא אחת ולא שתיים, אלא 20 ו-30 טליתות ואפילו יותר.
"זה היה כרוך בקושי עצום, לא רק בגלל החום העז, אלא עצם המשקל של כל כך הרבה בדים. אנשים רגילים מרגישים לפעמים שטלית אחת קצת מכבידה עליהם, וראש הישיבה ישב עם שלושים טליתות, ועוד 120 ציציות… צריך להיות לזה גיבור אמיתי.
"זה לא היה סתם קושי. לפעמים זה הגיע ממש למצב של מסירות נפש. אני זוכר לפני משהו כמו 30 או 35 שנים, היתה שנה אחת שהיה חום נוראי בירושלים. 40 מעלות חום. אני לא זוכר אם כבר היו אז מזגנים בהיכל הישיבה או לא, אבל גם אם היו מזגנים הם לא השפיעו באותו יום חם. הבחורים התפוצצו מהחום. ישבנו בבית המדרש והינו צריכים הרבה מאוד כח כדי להתעלם מהחום הכבד וללמוד למרות הכל, ואילו ראש הישיבה מסר שיעור כהרגלו כשהוא לבוש ביותר מ-100 ציציות.
"אני זוכר פעם שכמה תלמידים הרהיבו עוז ושאלו את ראש הישיבה איך הוא מתמודד עם החום הכבד הזה כשהוא לובש כל כך הרבה ציציות, אבל הוא השיב להם בחיוך "אמר אם יהיה חם בעולם הזה, יהיה למעלה קר. הגיעו הדברים עד כדי כך שקרה שהיו לו כוויות חום מהציציות, ולמרות הכל הוא לא וויתר על זה.
"כשהתחיל ראש הישיבה להזקין וגופו נחלש הרופא היה אומר לו מדי פעם להפחית את כמות הציציות שלבש, ובכל פעם היתה מתנהלת מלחמת בבית. הרבנית היתה אומרת שצריך להוריד את רוב הציציות וראש הישיבה השיב לה שמספיק להוריד רק כמה בודדות. היא היתה לוקחת לו את הציציות והוא היה הולך ומחזיר אותן. הוא היה מאוד עקשן כשזה הגיע לריבוי זכויות.
פעם היו אומרים שהסיבה שראש הישיבה לובש כל כך הרבה ציציות היא בגלל שהוא קיבל על עצמו בשעת סכנה ללבוש ציציות לפי כל השיטות וההידורים.
"זה לא נכון. הציציות לא היו שונות זו מזו. כולן היו על פי השולחן ערוך והמשנה ברורה. באופן כללי ראש הישיבה היה מאוד מאוד נאמן לשו"ע והמשנה ברורה. לא זז מפסקיהם. עם זאת, היו מביאים לו לפעמים טליתות עם קשירה של חוליות כמנהג התימנים וכדו', והיתה לו חביבות מיוחדת גם לחומרות כאלו ואחרות, אבל הוא לא חשש לשאר השיטות מלבד השו"ע והמשנה ברורה. רוב הציציות שלבש היו ציציות צמר רגילות ופשוטות כמו שמקובל.
הציציות שלבש היו צמר או של בד?
"כל הציציות היו מצמר רחלים טהור, כשיטת המשנה ברורה. אולי בין לבין הוא לבש גם כמה ציציות של בד, אני לא זוכר דבר כזה, ובכל מקרה אני כן יכול לומר בוודאות שרוב רובן של הציציות שלו היו מצמר".
איך הצליח ראש הישיבה לבדוק כל כך הרבה ציציות בכל פעם כשהוא לבש אותן? הרי זאת עבודה של שעות?
"היה אברך מיוחד שהיה ממונה על זה, הרב אביגדור גולדברג. הוא היה בודק את הציציות של ראש הישיבה, ודואג לתקן כשצריך להחליף כשצריך. באמת היתה לו תחלופה גבוהה בגלל החום והזעה, הציציות היו עוברות הרבה כביסות ובהתאם היה גם צורך להחליף אותן אחרי שנשחקו.
"בנוסף היה ראש הישיבה מכוון בכל פעם כשלבש את הציציות, שאם יש ביניהן ציצית פסולה הוא מפקיר את הבגד הזה, כדי להיפטר מהחובה של ציצית לאותו בגד. זה פתרון שמוזכר בפוסקים אבל בכל מקרה הוא לא סמך על זה, וכאמור היה תלמיד שבדק עבורו את הציציות. בכלל היתה תעשיה שלמה סביב זה, לכבס, לנקות, לסדר, להחליף זה היה תפקיד של כמה וכמה תלמידים ובני בית.
זה לא השפיע על ראש הישיבה? הציציות המרובות לא הפריעו לו לתפקד?
"בכלל לא. הוא היה אדם מאוד זריז, עם הרבה כח. אני זוכר שהיינו הולכים איתו לכותל המערבי בחגים, בשבועות אחרי ותיקין ובחגים אחרים, ואנחנו היינו קבוצה של בחורים צעירים, הוא תמיד היה הולך יותר מהר מאיתנו, היינו צריכים להתאמץ כדי להדביק את הקצב, בזמן שהוא היה מבוגר ועם הרבה מאוד ציציות על גופו. ראו בבירור שהכוחות שלו היו על טבעיים. אדם נורמלי לא היה מצליח לתפקד עם כל כך הרבה שכבות, אבל הוא היתה לו חביבות עצומה למצוות הציצית, ובכל פעם כשתלמידים רצו לשמח אותו היו קונים לו ציצית חדשה והוא היה המאושר באדם כשקיבל עוד ציצית.
החשיבות הרבה שהוא ראה במצוות ציצית השפיעה גם על התלמידים? היו בחורים בישיבה שגם לבשו יותר מציצית אחת?
"קרה כמה פעמים שבחורים ניסו ללבוש עוד ציציות אבל הוא בשום אופן לא אפשר את זה. הוא ממש כעס כשראה שמנסים לחקות אותו ולנהוג כמוהו בנושא זה. לא היה על מה לדבר בכלל. הוא לא הסכים לשמוע הסברים או תירוצים, ובשום אופן לא הרשה לתלמידים לחקות אותו.
"אבל הוא כן ציפה מהתלמידים ומכל אחד שיקפידו על הציצית שלגופם, שהיא תהיה נקייה ומסודרת, כיאה וכיאות למצווה חשובה כל כך. כשהיה רואה בחור שלובש ציצית מלוכלכת, עם חוטים שחורים וחצי קרועים הוא ממש היה מזדעזע, לתלמידו הקרובים אפילו היה נותן מעין סטירה קלה אם ראה שהם לא מכבדים את הציצית שלו. תמיד היה דורש מהתלמידים שהציצית שלהם תהיה נקיה ומסודרת, שיהיה אכפת להם איך שהציצית נראית, כראוי למצווה החשובה הזאת.
"אני תמיד אומר שמי שרוצה לחקות את ראש הישיבה צריך לקחת את כל ה'פעקל', לא רק את הציציות. שילמד כמו הראש ישיבה, שיהיה בעל מידות עצום כמותו, שיאכל אוכל כמו שהוא היה אוכל, בלי טעם ובלי ריח, ממש בלתי אכיל, ואחר כך שינסה גם להרבות בציציות כמו ראש הישיבה".
תודה רבה לצוות אתר "דרשו", על הרשות להשתמש בראיון
הצעות לעיבוד הכתבה עם הילדים והתלמידים:
- באלו תכונות נפש התבלט הרב שיינברג זצ"ל?
- מה הסיבה שהביאה את הרב שיינברג זצ"ל ללבוש הרבה ציציות על גופו לפי דברי הרב שרלין?
- אלו סיבות שלל הרב שרלין ללבישת הרבה בגדי הציציות?
- האם הציציות שלבש הרב שיינברג היו שונות או זהות?
- האם היו עוד תחומים בהם הקפיד הרב שיינברג מעבר לנורמה?
- מה היחס של הרב שיינברג לבגד הציצית?
- מה הדבר שהיה הכי יקר וחשוב בחיים לרב שיינברג?
- מה היחס של הרב שיינברג למצוות?
- האם הרב עודד את תלמידיו ללכת גם הם עם ציציות נוספות?
שאלות לדיון ולחשיבה:
- מדוע היה כל כך חשוב לרב שיינברג זצ"ל להרבות במצוות?
- מה עושה את המצוות לכל כך חשובות שבהם השקיע הרב את כוחותיו?
- מה אני לוקח לעצמי מהסיפור הזה?
- מה בעיני הכי חשוב בחיים?
- האם הסיפור הזה משפיע על היחס שלי למצוות הציצית?
- האם הסיפור הזה משפיע על היחס שלי למצוות בכלל?
המלצה ללימוד כדי להבין במעט את הנהגותיו של הרב שיינברג זצ"ל?
ספר מסילת ישרים פרקים י"ח – כ"א העוסקים במידת החסידות
