שמחת תורה תשפ"ה – קווים לעבודת היום
מאת: מאיר יהודה ברגר – מייסד ומנהל המדרשה
לצערנו, שמחת תורה זה, איננו החג הראשון בהיסטוריה הלאומית שלנו, שחווינו בו אסון ושכול.
אי לכך, מסורת בידינו שאין מבטלים שמחת חג מפני צער הפורענות, אלא אוחזים זה וגם זה בליבנו:
"חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא, ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא" (זהר ג, עה, א, תניא ל"ד)
(פירוש: שמחה שורה בלב מהצד הזה, ובכיה שורה בלב מהצד השני)
לומדים מכך, שרגשות שונים ואפילו מנוגדים, מסוגלים להופיע יחד.
יתכן שמחה וצער בו זמנית, והם אינם סותרים או דוחים זה את זה.
שמחת תורה כמו שלנו, הינה הזמן המתאים ביותר לחדד את התובנה, כי שמחת החג הינה שמחה של עבודה פנימית בהתעלות מעל ועם הזמן המקום, למקום של שירת רבים שמצפה לישועה.
אנו שמחים בנצח ישראל, בתורה ובברית עם הקב"ה, ומשם אנו שואבים את הכוחות להילחם ולנצח, ולכן שמחה זאת היא גבוה מעל גבוה מכל הנפילות והקשיים שעברו ועוברים עלינו בעת הזאת.
השמחה שנבטא בחג זה, תיהיה בלולה מהפכים ומרגשות שונים שיעצימו ויעמיקו את מילות השירים שנשיר ויתנו תוקף אחר לשמחה שלנו בתורה. שמחה שמתחברת לשלמות שבתורה ובקשר עם הקב"ה, אך בתוכה גם גנוזה תפילה וצעקה לגאולה שלמה ולישועה מחבלי המשיח.
המזל שלנו, שיש לנו כל כך הרבה שירים, שמבטאים במילותיהם ובמנגינותיהם את כל המורכבות הזאת.
לכן בחלק מהשירים – נשמח את שמחת התורה, נצח ישראל, וקודשא בריך הוא – שהם עוז לנו!
בחלק אחר – נתמלא בתעצומות נפש להמשיך במיטוט אויבינו במלחמה, מתוך בטחון, שמחה ואמונה במושיען של ישראל, ונתפלל על החיילים שלנו
בחלק אחר – נודה לקב"ה על הניצחונות הקטנים-גדולים שזכינו בהם במהלך המלחמה האחרונה: חיסול רבי מרצחים רשעי עולם, שיחרור חלק מהחטופים, כיבוש עזה ודרום לבנון בניגוד לכל התחזיות, הדיפת מתקפות טילים עצומות, הרמת קרן ישראל וכבודם, עוצמות של גבורה, מסירות, אהבה וחסד בעם ועוד ועוד
בחלק אחר – נצפה, נדרוש ונתפלל על השלב הבא בגאולה, בבניין ירושלים, המקדש ורוממות שם ד' המופיע עלינו בעולם
ובחלק אחר – נתפלל על החטופים, הפצועים בגוף ובנפש, לשלום הלוחמים, לחיזוק מעגל השכול – האלמנות, היתומים, ההורים והאחים השכולים ולחברים, ולמפונים מביתם
ואחרי כל זה, ישארו לנו עוד מספיק שירים, איתם פשוט נוכל לשמוח על טוב חלקנו, ועל נעימות גורלנו ויופי ירושתנו!
מוגשת לפניכם רשימה שבלולה מכל אלו
ומקווים אנו שתערב לפניכם
כיצד מחולקת רשימת השירים: שירי שמחת התורה שירי מלחמה וישועה שירי הודאה על הניצחונות שירי השלב הבא שירים לישועת החטופים וכל הפגועים לקט שלאגרים מכל הזמנים שירים מזרחיים ניגונים
כללים להתחלת שירים:
- גבאי שירים – רצוי שיהיה אדם אחד עד שלושה שיהיו אחראי על התחלפת שירים, לצורך הסדר הטוב.
- לשמור על הגרון – להתחיל שיר בטון נמוך ולא גבוה.
- לשלוט על הקצב – להתחיל לאט (ממילא אח"כ הקצב הופך מהיר יותר).
- לאט זה מלהיב – ברגע שהקצב הופך למהר מידי, להחזיר את כולם לאיטי, זה מלהיב ומעורר!
- למצות את השיר – לחזור על כל שיר לפחות 4 פעמים, כך מגיעים ליותר עומק וחיבור למילים
- להעצים את הנוער – התחברו לרצונות של הנוער, ובתיאום, תנו להם גם להתחיל שירים
- לסיים בעוצמה – גם אם ייחדתם את ההקפה לחטופים, לפצועים וכדו', סיימו אותה בשיר מקפיץ שממלא תקווה ומוסיף אומץ ותעצומות נפש
חג שמח ישועות, נצחונות ונחמות!
רוצים למצוא עוד שירים?
לפניכם 2 סוגי רשימות לבחירתכם משנים רגילות:
רשימת כלבו!
רשימה עם כל השירים לפי נושאי שירים וסגנונות:
שירי שמחת תורה, שירי ימים נוראים,
שירי הרב קרליבך, שירי סוכנות,
שירים אופנתיים בעבר ובהווה ושירי נשמה
ניגונים ושירים מזרחיים
רשימת בול פגיעה!
רשימה מזוקקת עם שירים מוכרים וסוחפים לפי סדר ההקפות:
7 הקפות כנגד 7 הרועים, כל רועה והמידה הייחודית שלו,
יוצרים את הסולם על ידו אנו מתרוממים בקודש!
השירים מסודרים ומשובצים על פי מידותיהן של 7 הרועים,
כפי שמופיעים ביהי רצון שלאחר כל הקפה
המלצה:
עיברו על השירים לפני החג,
וסמנו את הרלוונטיים ביותר, שהציבור בבית הכנסת שלכם מכיר וישמח בהם
הדפיסו לכם את הרשימה שבחרתם לפני החג!
חג שמח והקפות מרוממות!
"ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלוקים משמחתך בימי השבתות והמועדים, כשתהיה שמחתך בכוונה ולב שלם. וכמו שהתחנונים צריכים מחשבה וכוונה, כן השמחה במצוותיו ובתורתו צריכים מחשבה וכוונה, שתשמח במצווה עצמה מאהבתך הַמְצַווֶה בה ושתכיר מה שהיטיב לך בה, וכאילו אתה בא באכסנייתו קרוא אל שולחנו וטובו, ותודה על זה במצפון ובגלוי, ואם תעבור בך השמחה אל הניגון והריקוד היא עבודה ודבקות בענין האלוקי". (כוזרי ב', נ')