מצווה ועושה – בני עקיבא

ב"ה

מה הסיבה שהביאה את בני עקיבא,

לבחור כנושא שנתי את נושא 'מצווה ועושה'?

 

מאת: מאיר יהודה ברגר

 

סודה של תנועת בני עקיבא

כתנועת נוער אידיאליסטית, שואפת בני עקיבא להיות תמיד עם 'אצבע על הדופק', להיות מחוברת לצרכים של הדור, להוויות החברתיות-רוחניות שפוקדות את הנוער והחברה כולה.

בתור חניכים, מדריכים ובוגרים של התנועה, התחנכנו להיות במקומות שצריכים אותנו שם, להיות ה'גלגל' איפה שצריך גלגל (עיין שם).

זה סוד התנועה שבתנועה.

יחד עם זה, בני עקיבא חולשת על ארץ ומלואה, נוגעת במגוון עצום של אוכלוסיות במדינת ישראל, וחשה אותם חזק מאוד.

היא נוגעת ב'דופק' של הציבור הדתי ומסורתי.

הרבה שנים עסקה התנועה בחודש הארגון בנושאים רחבים מאוד, בחיבור אידיאלים רחבים של עם, תורה וארץ. הרבה פעמים צחקנו בין החברים שכל הנושאים, זאת 'אותה הגברת בשינוי אדרת', הנושאים נראים ממחזרים את עצמם.

אמנם הזיכרון שלי לא כל כך ארוך, ואולי פיספסתי כמה נושאים יוצאי דופן, אבל בשנתיים האחרונות קרה דבר שונה ואחר בעיסוק של התנועה בחודשי ארגון.

זה התחיל בשנה שעברה בנושא משפחה, והמשיך השנה בנושא 'מצווה ועושה'.

שני נושאים נפיצים, שעומדים בראש סדר היום הציבורי בהוויה הישראלית, אך לצערנו דווקא בשיח של מאבק ומלחמת תרבות, ובדגש על הקשרים שליליים.

וכאן באים בני עקיבא, ומעוררים את הדור הצעיר, לבחור בהם בדרך התורה, מתוך גישה חיובית ובראיה, נטולת סטיגמות ודעות קדומות.

שיחה עם מזכ"ל בני עקיבא

בשיחה שקיימתי אמש עם ידידי, מזכ"ל בני עקיבא, יאיר שחל, שאלתי אותו מה הביא אותם לבחור דווקא נושא כל כך לא צפוי?

הוא אמר לי, כי הנושא הזה הוא המשך מהנושא בו עסקו בשנה הקודמת: חיי משפחה.

המכנה המשותף לשניהם, הוא פיתוח ערך המחוייבות.

הם זיהו בתנועה ובדור, צורך חזק מאוד לדבר על תחום המחוייבות, שהולך ונחלש.

"הרבה עסקנו בחיבור ל… וראינו שזה לא כל כך מחזיק"

"אף אחד כמעט כיום לא מדבר על מחוייבות"

אבל מה החידוש?

ואני שואל: באמת? כמעט אף אחד מאיתנו לא מדבר על מחוייבות למצוות?

הרי כמעט אין מוסד שלא משקיע זמן, משאבים וכוחות לעודד את תלמידיו לקיים את המצוות ולחזק את ערכי המשפחה?

אלא שהתשובה לכך נמצאת בדגש החשוב שהועלה בחודש הארגון בבני עקיבא:

לעשות כי הוא צוונו, ולא כי זה 'נחמד לנו', או יפה ונכון בעינינו.

המסר הזה, נראה לנו מובן מאליו, ונראה שאין אף אחד שחולק עליו, אבל זהו שלא!

אנו מצויים בסחף תרבותי פוסט-מודרני, שעוסק בעיקר בזכויות מאשר בחובות. מימוש המאווים הנפשיים, מימוש הזהות של האדם, ללא פשרות, כל אדם שחש שהזהות שלו באה לידי ביטוי בדרך מסויימת, הגם שהיא איננה הולכת בדרך התורה, מרגיש את החובה המוסרית לממש את הזהות הזאת, אחרת הוא מרמה את נפשו.

ואיפה הערך להיות עבד ד'?

היכן העבד לעשות רצונו יתברך?

היכן הערך של "בטל רצונך מפני רצונו"?

הערך הזה צריך תקומה מחודשת, בעולם, בחינוך הדתי ואף החרדי.

השאלה היסודית היא מה יסוד המחוייבות שלנו לתורה ומצוות?

האם אנו מחוייבים אליהם בשביל הגדרת הזהות שלנו כ"דתיים / דתיים לאומיים / חרדים לאומיים / דתיים לייט / אחר"?

האם אנו מחוייבים בהם משום שבלעדיהם בחינוך שלנו ילך למקומות שלא היינו רוצים?

או שאנו מחוייבים עליהם משום שאנו עבדי ד' – מצווים ועושים!

שמים את השכל, הפלפולים והחכמות שלנו בצד ועושים באהבה ובדבקות כל מצווה ובכל הדקדוק ותשומת הלב!

השאלה הזאת היא שאלת היסוד שעל ידה אנחנו יכולים ליפול או לקום בפני הסחף הפוסט-מודרני המכה בנו.

מדוע?

כי אם התורה ומצוות הם בשבילנו, אז ברצוננו נאריך וברצוננו נקצר בהם, אך אם הם בשביל עשיית רצונו יתברך, אז אין שום התחכמות בהם.

כמובן שבתוך ההלכה יש שיקולים שונים, יש מקום בו נחמיר ויש מקום בו נקל, אך הנחת היסוד היא – כיצד נצליח ליישם את עבדות ד' במציאות העומדת לפנינו.

אנו חיים בדור בו אנשים מכניסים בתוך הזהות הדתית הרבה מאוד זהויות ונורמות, וממילא, יש להבין כי הזהות הדתית על הטיותיה השונות, היא איננה רלוונטית יותר, אלא יש להציב את קו פרשת המים, בשאלה: האם ההתנהגות / הנורמה / הגישה הזאת וכדו', נובעת מתוך רצון לעבוד את ד' או שמא לעבוד את עצמי?

"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" (מלאכי ג', י"ח)

המסר הזה נראה פשוט מאוד, אך כמה שהוא פשוט, הוא קשה ליישום ולעיכול, כי הוא דורש יושרה ודיוק חינוכי גבוהים ביותר.

אך זאת המשימה העומדת לפנינו, שעל ידה נוכל לרומם עצמנו ואת הדור הבא מתוך המציאות המורכבת בה אנו מצויים.

מדרשת חיות דקדושא, עוסקת תדיר במרחב זה ומנסה לקדם שיח עמוק יותר ביחס למחוייבות למצוות ולחיבור אליהן כאחד.

"חזק ואמץ, בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו!"


קיראו מאמר נוסף באותו נושא:

חנוכה

 

לחצו כאן -> על דתיי הלייט, הדלקת הלייט ואיך זה קשור ל"הנרות הללו"?

 


רוצים לקבל מאמרים נוספים למייל?

מלאו בבקשה את הטופס, ותקבלו ישר אליכם, את המאמרים שלנו!