ב"ה
מאת: מאיר יהודה ברגר
ההקפות, השירים, הריקודים, הקידושים, השקיות, העליות, המלאך הגואל, התהלוכות – גם את כל אלו נאלץ השנה לכווץ, למזער ולהתאים למגבלות הקורונה.
תסכימו איתי, שבין הדברים 'המבאסים' בחיים, הוא 'שלוקחים לך' את השמחה…
כמובן שהמגבלות נועדו בשביל לאפשר את החיים עצמם, בעיקר של בעלי הסיכון, ועל כך אנו מקבלים את המגבלות באהבה ובהבנה.
ויחד עם זה, אם בכל אופן אתם לא רוצים לוותר על השמחה ביום הזה, אז בואו ונזכיר לעצמנו כמה הנחות יסוד ועקרונות, שיעזרו לנו לשמוח בחג הקרב עלינו עם כל הלב ובכל העוצמות, אמנם בצורה קצת אחרת:
1. לחזור למקור – שמחת תורה, הינו חג שמקורו בתקנת חכמי ישראל, שכיוונו את סיום מחזור קריאת התורה ליום 'שמיני עצרת'. אמנם החג המקורי, הינו 'שמיני עצרת', שמקורו מהתורה (במדבר כ"ט).
לפי זה כ"ב בתשרי, הינו יום שמתמזגים אליו שני חגים: חג דאורייתא – שמיני עצרת, וחג דרבנן – שמחת תורה. עיקר עניינו של חג שמיני עצרת, הינו התייחדות של כנסת ישראל ואלוקיה, וההתענגות על קשר האהבה ביניהם: "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך" (סוכה נ"ה:).
בזמן בית המקדש, היה משמעות מעשית ליום זה, שבו הקריבו "פר יחידי כנגד אומה יחידה" (שם), אך לאחר חורבן הבית, כשפסקו הקורבנות, עיקר מהותו של החג הפכה להיות סגולית רוחנית בלבד, עם ציפיה גדולה לעתיד שיתחדש עלינו, וממילא הואיל ולאחר החורבן "אין לנו שיור רק התורה הזאת" (מן הסליחות), הפכה שמחת סיום התורה, לעיקר עניינו של חג זה.
ממילא בשנה בה שמחת התורה בסגר, עלינו לאחוז בעיקר עניינו של יום, הדבקות באלוקי ישראל וההתענגות באהבתו וביראתו, ביום זה נחזור וניזכר באהבה הגדולה שבאה לידי ביטוי בימי הבית, ובצורה סגולית בימינו ונתפלל לבניינו כבתחילה.
2. אהבה בלי כלים – בחסדי ד', קיבלנו כלים לבטא את האהבה שלנו לבורא. הכלים הינן המצוות, המצוות היומיומית, והמצוות התלויות בזמנים השונים. כל אלו מאפשרים לנו לבטא את האהבה שלנו לבורא, לזכות ולעשות רצונו יתברך.
מיוחד הוא יום שמיני עצרת, שלא נתנו בו מצוות מיוחדות, כדי להכיל ולבטא את האהבה, אלא רק הקרבת קרבן היום. דבר המעיד כי ביום זה התעלנו למדרגה עליונה, של אהבה שבתענוגים, של עצם ההתייחדות עם רבש"ע, כפי שמובא בספרים הקדושים.
אמנם מזמן יציאתנו לגלות, בהיותנו רחוקים מעל אדמתנו, ומעל שולחן אבינו, קשה לנו לחוש את האהבה בלי כלים, לכן במקום זה, באה לעזרתנו שמחת תורה, שנותנת לנו את היכולת לבטא את האהבה בעצם השמחה בתורה, שהאחיזה בה, הינה האחיזה בנותנה, ובחינות כי "ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא – חד הם" (זוהר).
לכן בשנה זאת, ששמחת תורה תיקח פחות זמן בחג, נוכל להתחבר למימד האהבה בלי כלים שביום זה.
המלצה לכל מי שאהבת הבורא לא 'זורמת לו' בקלות בלב: לקיים שיח התבוננות יחד עם המשפחה או עם החברותא, כמה טובות ד' הרעיף עלי מעודי עד היום הזה, וכמה טובות מעריף על כלל ישראל עד היום הזה, ומתוך כך לתת לאהבה להתגבר אליו בלב.
בשלב שני, לשאול עצמנו אלו כיצד אנו רוצים לבטא את האהבה הזאת שלנו אליו?
ברגע שעושים תהליך זה בכנות ובפניות, קורה משהו מיוחד בלב.
3. לשמוח רק בתורה – שמחת תורה מלאה ב'תפאורה': ריקודים, קידושים, סוכריות שקיות ועוד ועוד. מצד אחד כל התפאורה הזאת, עוזרת לכמה שיותר אנשים לאחוז בשמחה, שכן היא נוגעת במכלול חושים, מחשבות ורגשות, דבר שהופך את השמחה לנחלת הרבים. אך לעיתים, בצורה פרדוקסאלית, דווקא בגלל כך, התפאורה משכיחה מאיתנו את עיקר השמחה – שמחה בסיומה של קריאת התורה!
לכן בשנה שנלקחת מאיתנו עיקר התפאורה, רעשי הרקע וההמולה, נוכל יותר לאחוז בשמחת התורה ממש! שמחתנו בתורה ושמחת התורה בנו שזכינו לדבוק בה שבת אחרי שבת, במשך שנה שלימה, להאזין לדבריה, ללומדם ולדבר בם. ובמיוחד בשנה זאת: שמסרנו את נפשנו במנייני רחוב והתעקשנו על קריאתה והדבקות בה.
4. שמחה תמציתית – מיעוט השירים שנאלץ לנקוט בו השנה, עלול להיתפס כרצון 'לצאת ידי חובה', 'לסמן וי' וללכת הביתה – דבר שיפגע ישירות בשמחת התורה. אך מצד שני, דווקא הקיצור בשירים, יכול לתת לנו את ההזדמנות לשמוח יותר בתורה, שכן כשמאריכים בשירה ובריקודים, לא מעט אנשים מתקשים לשמור על רמת ריכוז והחיבור התמידית, ולכן דווקא מיעוט שירים, נותן לנו את ההזדמנות לאחוז בתמציתיות בחיבור לשמחת התורה, יחסית בקלות.
לכן המלצתנו: השקיעו בשירים את כל כולכם, שיברו את 'הקרח הקדוש' ומצו את הדקות הקדושות!
5. לא להיכנע – שמחה לא תלויה בתנאים אלו או אחרים. הראיה לכך, הינן חתונות הקורונה, שלא מעט עדויות מעידות על כך שהשמחה בהן הרקיעה שחקים, למרות המעגל המצומצם והתפאורה הצנועה.
לכן לא מסגרת מצומצמת של 20 איש, לא ספר תורה אחד וסביבת חניה, יכניעו אותנו מלהתחבר למהות השמחה ולמצות את הרגע בשמחת התורה!
תובנה שתעזור לכם להתחבר לכך: דמיינו שאתם כעת בחתונה של זוג שהתחתן בקורונה, מעט מוזמנים ומיקום מאולתר, לא תעשו הכל כדי לשמח אותם, כפי שמעולם לא עשיתם?? אז מה עם התורה, לא מגיע לה שתצאו מגדרכם בשמחתה למענה?
6. השלמות בבית – מה שאסור בחוץ – מותר בפנים. למה שלא תשלימו את כל החסר עם המשפחה שלכם?
הרי ברוב המקומות הנשים והילדים והמבוגרים, לא יוכלו להשתתף בהקפות של שמחת תורה, דבר שיחסר להם מאוד.
הדפיסו לכם את רשימת שירי שמחת התורה המקיפה שלנו,
סמנו את השירים הרלוונטיים לכם מלפני החג,
חלצו מארון הספרים חומשי תורה, חלקו לבני המשפחה,
שילפו את הרשימה, ויאלה, צאו לריקודים סוחפים!
לרשימת השירים המקיפה בעולם! – לחצו כאן
מאחלים לכם חג שמח מלא עוצמות!
באהבה
מדרשת חיות דקדושא
רוצים לקבל מאמרים נוספים למייל?
מלאו בבקשה את הטופס, ותקבלו ישר אליכם, את המאמרים שלנו!
