כיצד מחברים את התלמידים לתפילה בעת מלחמה?

ב"ה

 

מאת: מאיר יהודה ברגר

 

אתם מרגישים שהתלמידים שלכם לא כל כך מתפללים ורוצים לחבר אותם לתפילה?

יש לכם כעת הזדמנות נפלאה ודי פשוטה: להוסיף תפילה על המלחמה בסוף התפילה או במהלכה!

 

רגע, מה הקשר ובמה זה יעזור??

בקושי עם התפילה הרגילה אנחנו מסתדרים, אז עכשיו אתה מציע לנו להוסיף עוד תפילה וממילא להאריך את זמן התפילה??

בשורות הבאות אנסה להסביר לכם, כיצד ניתן ליצור מהפכה פנימית ביחס של התלמידים אל התפילה דווקא בהוספת תפילה מיוחדת על החיילים / הפצועים / החטופים / המלחמה / על כל הנ"ל

 

בימים רגילים, איננו יודעים מה מטריד את התלמידים שלנו ומה חסר להם בחיים, וממילא קשה יותר לחבר אותם לתפילה, כי הרגשת הצורך בתפילה נוצרת באדם מתוך הרגשת החיסרון להשיג או להתמודד בעצמו עם הקשיים, אך כשהרגשת החיים של האדם מלאה ושלמה, בלי הרגשת חיסרון מהותי, הוא בהכרח לא יחוש את חסרון השכינה והגאולה, ולא יתעורר לתפילה מלב חפץ וצמא.

נכון להיום, במלחמת חרבות ברזל, רוב ככל התלמידים שלנו חשים את חוסר האונים, החשש, הדאגה וכדו' מהמצב הלאומי והאישי שלנו.

וזאת נקודת מוצא מאוד חשובה שמזמינה אותנו להציע להם לחבר את המצוקות הפנימיות לתפילה ולפניה לאלוקים.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו ואת התלמידים: האם אנחנו נכנסים לתפילה היומיומית שלנו עם כל הצער שאנו מרגישים בעת הנוכחית ומביאים אותו לידי ביטוי שם בצעקה אל ד' או שהצער שהוא מנת חלקנו במהלך היום איננו נכנס איתנו לתפילה, כי איננו חשים שהיא קשורה אליו?

זאת אותה שאלה האם וכמה אנחנו מאמינים בכוחה של התפילה להשפיע ולפעול על המציאות?

ככל שנאמין יותר בכך, כך התפילה שלנו תיראה אחרת, ובייחוד בעת צרת הכלל.

חלק מהייאוש שהוא מנת חלקנו כחברה בעת הזאת, קשור להרגשה שאיננו יכולים כמעט להשפיע על המציאות העגומה של החטופים והדשדוש הלאומי, אך ככל שנאמין בכוח התפילה, הייאוש יתחלף בתחושת שליחות להרבות בתפילה ובתחנונים לפני ד' יתברך שיושיענו ויגאלנו בקרוב.

נכון, יש לא מעט מוסדות שכן מוסיפים בתפילה על הפצועים, החטופים, החיילים וכדו', אך גם שם, נשאל את עצמנו, האם התפילה הזאת הפכה להיות סוג של דקלום או שמחוברת למצוקת הלב בעת הזאת וממילא מלאת חיות וצימאון?

ממליץ לכם לצפות ולהראות לתלמידים את הראיון המטלטל והמרגש שעשה ינון מגל בשבוע שעבר עם המקובל הרב יעקב עדס שליט"א, לקראת עצרת התפילה בהיכל מנורה שערך הרב בשני האחרון: 

אם אתם לא מצליחים לצפות – לחצו כאן

הרב מצליח בשפתו הפשוטה, לעורר את הדימיון בצורך וביכולת שלנו להשפיע על מצב החטופים על ידי התפילה שלנו, ומחזק את האמון בכוחה של התפילה.

הרי לא יכול להיות שאנחנו נמצאים במצב כל כך מורכב, וזה לא בא לידי ביטוי בתפילה שלנו! איך אפשר שנתפלל כמו אתמול? כי הרי למה יוצר הקב"ה חסרונות ומצוקות בעולם, אם לא כדי שיתפללו אליו הצדיקים – ועמך כולם צדיקים הם (שמות רבה פרשה כ"א אות ה')

הוספת קטע תפילה (פרק תהילים, אבינו מלכנו, אחינו כל בית ישראל וכדו') במהלך או בסיום התפילה:

1. מעוררת את הלבבות להבין כי לד' הישועה וכי אליו אנחנו צריכים לצעוק כדי שכל ההשתדלויות המעשיות שלנו ישאו פירות.
2. מחברת אותנו לאמונה שבכוח התפילה להשפיע ולפעול בעולם.
3. וכשמעוררים את עצמנו לומר אותה מתוך התודעה הזאת, היא יוצרת השפעה לשאר התפילה השגרתית

את כל מה שכתבתי לפניכם חשוב לשקף ולדבר עם התלמידים ולעורר אותם לחשיבה ולהתעוררות בעניין.

במאמר הבא אכתוב, בלנ"ד, כמה רעיונות מעשיים, כיצד לעודד את עצמנו ואת התלמידים לכוון את תפילתנו לישועת ישראל במלחמה.