סוגיה 1:
"אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי…"
מאת: הרב אריאל בראלי, ראש מכון משפט לעם
שאלה:
בית הכנסת מצוי במבנה ארעי וישנו תורם למבנה קבע אלא שחייבים לבנות באותו מקום ולהרוס את הישן, האם אפשרי?
תשובה:
בגמרא מובא, שאם יסתרו בית כנסת אחד, כל עוד לא קיים בית כנסת אחר יש חשש משום "פשיעותא" – שלא ישלימו את הבניין וישתמשו בכסף לצרכים אחרים. וגם כאשר ישנו מקום חילופי עדיין חוששים להשלמת הבניין.
אולם אם ישנו בית כנסת אחר בעיר שיכול לקלוט את המתפללים הללו אזי מותר להרוס את בית הכנסת ולבנות קבוע.
מקורות:
רמב"ם (הל' תפילה יא,יב) שולחן ערוך או"ח סי' קנב- אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר במקומו או במקום אחר, אבל בונין אחר ואחר כך סותרין זה, שמא יארע להם אונס ולא יבנו.
ט"ז, אורח חיים סימן קנב ס"ק א – כתב הר"ן דלמאן דאמר משום פשיעותא דמתרשלי לבנותה ובימים שבינתים לא יהיה להם מקום קבוע להתפלל. אבל ודאי כל שיש להם בית הכנסת אחר קבוע לכולי עלמא שרי, דהא ליכא משום צלויי ולא משום פשיעותא, דאילו לפשיעותא שלא יבנו לעולם ליכא מאן דחייש לזה, עכ"ל. ונראה שגם התוס' סבירא ליה כן, דהא כתוב איכא בינייהו דאיכא דוכתא לצלויי, משמע דוקא במקום ארעי לצלויי פליגי, אבל בי כנישתא קבוע אחריתא, כולי עלמא מתירים.ואפילו להגירסא שלפנינו: "איכא ביניהו דאיכא בי כנישתא אחריתא", גם כן פירושו כן שיש בי כנישתא עראי. וכן משמע בבית יוסף בדאיכא בי כנישתא אחריתא לצלויי משמע ארעי בעלמא.
ציץ-אליעזר חי"ד סי' ח- בענין איסור סתירת בית כנסת, דעת הט"ז באו"ח סימן קנ"ב ס"ק א דכל שיש בית כנסת אחר קבוע בעיר לכולי עלמא מותר לסתור הבית כנסת גם לפני שבונים אחר במקומו של זה. והגם שהמגן אברהם בס"ק א חולק על זה וסבירא ליה דאפילו יש להם שני בתי כנסת נמי אסור, כבר כתב המשנה ברורה בביאור הלכה ד"ה שלא יבנו, דאחרי דבסותר על מנת לבנות לכולי עלמא ליכא איסורא דאורייתא, ואחרי דלא מצינו למי מהראשונים שיחמירו בהדיא בזה, ואדרבה מצינו להרבה מהראשונים שמקילים בהדיא בענין זה וכו' שוב אין להחמיר בזה. וכ"כ גם הערוך השלחן בסעיף ב' דמכיון שרוב הפוסקים סוברים כן יש להקל בכה"ג. ואם כן בנידוננו בנוגע לאיסור סתירה יש להקל לסתור: מכיון שיש עוד בית כנסת גדול בעיר, נוסף לזה הא הרי ההצעה היא שעד שיקימו ויבנו הבית כנסת החדש יבנו בינתיים מין צריף באופן ארעי ע"י ביהכ"נ הישן באופן שלא יחסר המזג לאנשי רובע זה ולא יצטרכו אפילו לטרוח ללכת להתפלל לבית כנסת יותר מרוחק.
⇓ להורדת הקובץ ⇓
סתירת בית כנסת ג' ע"ב
ישיבת ההסדר ימית – נווה דקלים ת"ו
בהקשר לסוגיה זאת מובאים לפניכם 2 מאמרים מתחומין (כ"ו), הדנים בסוגית הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף, שאלה שצפה בתקופת "תוכנית ההתנתקות", קיץ תשס"ה
⇓ לפתיחת הקובץ ⇓
הרב אריאל הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף
הרב דוראס הריסת בתי כנסת גוש קטיף
סוגיה 2:
סעודה בבית הכנסת
"כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בכנישתא דמתא מחסיא סתריה ועייל לפוריי' להתם ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי" ובתוספות ד"ה ועייליה להתם
שאלה:
האם מותר לערוך סעודה לגיבוש הקהילה בבית הכנסת מאחר ואין מבנה ציבורי אחר?
תשובה:
בית כנסת נועד לתפילה או לצורכי מצוה ולכן מותר לאכול בו רק סעודות מצווה. אולם, אם מראש היה ברור שבית הכנסת ישמש גם לצורך ציבורי, אזי נחשב הדבר כתנאי שמוריד את קדושת בית כנסת ואז ניתן להשתמש בו לצרכים ציבוריים כל שאין בכך ביזוי ומתוך שמירה על צניעות.
בכל מקרה יש לשאוף לבניין קבוע המיוחד רק לתפילה וממילא תחול בו קדושת בית הכנסת באופן מלא.
מקורות:
מגילה כט,א
שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ"א סעיפים: א,ד,יא
באור הלכה שם
מג"א (קנא) פסק שההתר לקיים סעודות מצוה מוגבל לסעודות עיבור החודש וכדו' שאין בהן פוטנציאל של שכרות-קלות ראש וכך פסק המ"ב (קנ"א סק"כ).
הרב עובדיה יוסף , ילקוט יוסף ח"ב סי' קנא ס"ג התיר כל סעודת מצוה אף זו שיש בה יין ושכר.
הרב יצחק יוסף- "דנו הפוסקים על דברי הגמ' שבתי כנסת שבבל על תנאי נבנו האם בארץ ישראל שלא נבנו על תנאי מותר לעשות תנאי? השו"ע אסר לעשות תנאי בארץ ישראל. ונחלקו הראשונים על בתי כנסת שבבל האם התנאי מועיל כאשר הם בנויים או רק לאחר חורבנן וכתב רש"י שעשו תנאי להשתמש בהם כאשר הם בנויים. ואילו הרא"ש אמר שהתנאי מועיל רק בחורבנם. וכתבו התוספות למה בחו"ל מועיל תנאי? מפני שתבוא הגאולה תיפקע קדושתם ואילו בתי כנסיות בארץ ישראל לא מועיל תנאי שהרי קדושתם לעולם קיימת. הביאור הלכה הרחיב בדעות והקשה מדוע יהיה אסור תנאי בארץ ישראל שבית הכנסת קיים? הסיק שיש שלושה גדרים: א. דברים לא מכובדים אסור תמיד גם אם עשו תנאי ואסור גם לאחר חורבן בית הכנסת.. ב. תשמיש חול קצת כמו אכילה ושתייה מותר תנאי בין בבניינו ובין בחורבנו. ג. להקל גם בארץ ישראל שהמקום דחוק." מתוך תשובה שכתב באתר מורשת.
