מאת הרב אריאל בראלי
שאלה:
אני מגשר מוסמך, לפני כשבוע פנה אלי ועד בית בבקשה שאיישב סכסוך בינו לבין אחד הדיירים. הם סיכמו בעל פה ביניהם דבר מסויים, אך השכן לא מוכן לעמוד בו, כי לפי טענתו כל עוד לא נכתב ההסכם, אין לו תוקף. ברצוני להבין האם השכן צודק על פי ההלכה, ובמידה והם היו כותבים הסכם, האם להלכה ישנה דרישה מיוחדת ביחס לכתיבת הסכם בין שכנים?
תשובה:
על מנת שלהסכם יהיה תוקף הלכתי, יש לעשות מעשה קנין. בשונה מהחוק הישראלי, אשר מגדיר את הסכמת הצדדים ככריתת חוזה ואפילו בעל פה[1], ההלכה דורשת מעשה קנין, והוא בלבד מחייב.
וכך נפסק בהלכות מקח וממכר:
אין המקח נגמר בדברים, שהאומר לחברו: היאך אתה נותן לי חפץ זה, ואמר ליה: בכך וכך, ונתרצו שניהם ופסקו הדמים, יכולים לחזור שניהם, אפילו היה הדבר בפני עדים ואמרו להם: הוו עלינו עדים שמכר זה ושלקח זה, הרי זה אינו כלום עד שיגמר המקח, כל דבר ודבר כראוי לו, קרקע לפי קניינו, ובעלי חיים לפי קניינם, ומטלטלים לפי קניינם, ולאחר שנגמר המקח, כל אחד לפי קניינו, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו, אפילו לא היו עדים בדבר.[2]
שטר הינו מעשה קניין לקרקע או להתחייבויות שאדם מקבל על עצמו כדוגמת הכתובה שעליה חותם החתן בכתב ידו.[3] חתימת ידו של אדם על שטר שקולה כחתימה של עדים, ולכן באופן בסיסי הסכם חתום בין שכנים מחייב על פי ההלכה.[4]
אולם הניסוח של השטר מאוד עקרוני וישנם סיכומים המנוסחים בלשון שקנין לא מועיל בהם, למשל קנין אינו יכול לחייב את האדם לפעול פעולה אלא רק להתחייב ממונית, לדוגמא ניתן להתחייב על עלות של בניית כותל אך לא ניתן להתחייב לבנות בפועל.[5] קניין על פעולה או לחלופין הימנעות מפעולה מכונה בשם 'קנין דברים' ואינו תקף.[6] משום כך, אם ההסכם בין השכנים כולל עשיית או מניעת מעשים הרי אין לכך תוקף הלכתי.[7] הדרך להתגבר על כך, להתחייב התחייבות כספית ולתלות אותה במעשה. למשל, אם הצדדים רוצים לעגן בהסכם ששכן אחד לא יפעיל את מכונת הכביסה בשעות המאוחרות של הלילה. יש לכתוב באופן הבא: פלוני מתחייב לשכנו מעכשיו לשלם 1000 ₪ אם מכונת הכביסה שלו תפעל בשעות המאוחרות של הלילה.[8] בדרך זו ההתחייבות הכספית היא העיקר והיא חלה מעכשיו אלא שהיא מותנה בקיום התנאי.
סיכום
רק קנין נותן תוקף להסכמת הצדדים, חתימה על שטר שקולה כמעשה קנין.
קניין יכול ליצור התחייבויות כספיות או העברת נכסים ולא להתחייב לעשות מעשים או להימנע מהם.[9]
ניתן לעגן בחוזה התחייבות כספית המותנית באי עשייה.
[1] חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, סעיף 5, הקיבול יהיה בהודעתה שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
[2] חושן משפט סימן קפט, א
[3] חושן משפט סימן מ
[4] חושן משפט סימן קצא, א – בשטר כיצד, כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה, שדי נתונה לך שדי מכורה לך, כיון שהגיע השטר לידו, קנה, אע"פ שאין שם עדים כלל.
[5] יד רמה בבא בתרא ג, א
[6] בבא בתרא ג, א
[7] החיסרון של קנין דברים הינו עקרוני, וממילא לא יועיל בכך קנין סיטומתא, פד"ר ד,279.
[8] את הבעיה של אסמכתא יש לפתור בדרך של התחייבות- קנין בפני בית דין חשוב. חושן משפט סימן רז, יד.
[9] נדל"ן ולא מטלטלים, חושן משפט סימן קצא, א.
