קודש וחול - תורה מה תהא עליה

ב"ה

מאת: מאיר יהודה ברגר

תקציר – מהי סדרת טפל"ש לדתל"ש:

הסדרה נכתבת בעקבות תוצאות המחקר המקיף שיזמו לפני כמה חודשים, הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא שליט"א, ביחס לאחוזי הדתל"שים בחינוך הדתי לאומי, בו נמצא כי הוא עומד על כ-43.3%! (וזאת בהשוואה לנתון של כמעט 50% בשנת 2007. ירידה נאה, אך עדיין אחוז גבוה מאוד) – לקראת המחקר לחצו כאן.

סדרת מאמרים טפל"ש לדתל"ש (-טיפול שורש לתופעת הדתיים לשעבר), מנסה להצביע על נקודות שורש המצריכות שינויי עומק חינוכיים ואידאולוגיים בחינוך הדת"ל הקיים היום, ומתוך כך מציעה הצעות פרקטיות ומהותיות כאחד ליצירת תהליך שינויי עומק, במוסדות החינוך ובתבניות החשיבתיות של הציבור הדתי לאומי, שעל ידם נוכל לשנות את המגמה השלילית למגמה חיובית.

לא נורא לי שלא תסכימו לכל מה שאכתוב כאן, אבל חשוב לי מאוד, שתבינו את המשבר החמור, תנסו ותנו דעתכם מה לעשות איתו, כי לא ניתן להפטיר כאשתקד ולהתעלם מהמציאות.

וזאת לא רק משימה עבור מנהלת החמ"ד ושלוחיה, המנהלים והמורים, אלא לא פחות מכך זאת משימה עבור ההורים, לעשות חושבים על הדרך בה מחנכים ילדיהם, ולברר כיצד על ידה יוכלו להגיע הכי גבוה שיש במידת הדבקות בתורה ובמצוות מתוך יראת שמים!

בפתח הדברים, חשוב להזכיר, כשאנו מזכירים את הביטוי 'ציונות הדתית' ו'דתיים לאומיים', איננו מכוונים לציבור בעל צבע וגוון אחד, אלא בציבור רחב מאוד, בעל מגוון גישות שונות וניואנסים שונים, אך מצד שני, צועד בדרך דומה עם אותם יעדים, ומתכנס תחת אותה מטריה חינוכית, ציבורית ותודעתית.

כעת, שמח לשתף אתכם במאמר השלישי בסדרה – הורים! תורה מה תהא עליה?

לקריאת המאמר הראשון – מגן אברהם – לחצו כאן

לקריאת המאמר השני – מה זה אומר להיות דתי לאומי? – לחצו כאן

 

מה הסוד שלך?

לפני שנים, שודרה פרסומת, שם ראו איזה סבא שרוקד בשיא כוחו, בצורה מפתיעה לגילו. ולשאלה ששאלה אותו בחורה: "סבא מה הסוד שלך?", ענה: "יוגורט!"
כשאנו רואים דמות או קבוצה אנושית מצליחים ביתר שאת, תמיד ננסה לחשוב מהו סוד כוחם?
רבים רואים בציונות הדתית, תנועה מלאת כוחות שידה רב לה בשלל תחומים, בעשיה מרשימה, ובתרומה לכלל, מתוך רוח אידאליסטית מיוחדת, ומתוך כך שואלים: "מה הסוד שלהם?"

יעקב אבינו כדמות מלאת עוצמת חיים

אחת הדמויות שאנו הולכים לאורה, הינו יעקב אבינו ע"ה, שהיה בעל מעלות רבות והתבלט במגוון תחומים:

  • אחיזה ועשיה בכל התחומים – יכול להתמודד עם אלוקים ואנשים [1]
  • איש עמל ועבודה [2]
  • איש משפחה ולאום כאחד [3]
  • איש מלחמה [4]
  • איש חזון וחלום, שמחבר שמים וארץ [5]

מעלותיו של יעקב, הינן בעצם שאיפתה של הציונות הדתית – להיות ולפעול בכל המעגלים, האישים והכלליים, מערכות המדינה והחברה, מתוך רצון לחבר שמים וארץ ולרומם של שם ישראל בעולם.

אז כדי שנוכל אכן לזכות למעלותיו של יעקב אבינו, חשוב שנדע מהו סוד כוחו?

 

סוד כוחו של יעקב

מצד אחד, פשוט הוא שנשמתו של יעקב הינה נשמה טהורה וגבוהה, ומתוך כך זכה להיות אב ושורש לנשמות עם ישראל. כמי שמהווה המיצוע בין שני האבות, אברהם ויצחק,  ונקרא בפי חז"ל הבחיר שבאבות[6], ואף מיוחס בספרים הקדושים, למידת ה'תפארת'[7], מידה המבטאת את השלמות הכללית, שכוללת בתוכה את כל הקצוות והגוונים.

אך מצד שני, בעולם הזה, לא מספיק שתהיה לך נשמה גבוהה, אם אתה לא עושה איתה מה שצריך…

כמי שממלא ומחזק את גופו באוכל גשמי, אנו רואים שיעקב ממלא את עצמו בשלושה פרקים בחייו במזון רוחני:

  1. שלב בנית אישיותו – "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז) – על אילו אהלים מדובר? מפרש רש"י: אהלי שם ועבר – יעקב אבינו גדל ולומד תורה בשקידה גדולה בשנות ילדותו ועד גיל 63! [8]
  2. שלב היציאה לחרן – יעקב השתקע באהלי שם 14 שנה לפני שברח לחרן מפני עשיו, ואף מחשב זאת. [9]
  3. שלב האבהות – את יוסף בנו האהוב, הוא מלמד את חכמת התורה שלמד משם ועבר [10] וזהו עיקר חינוכו.

ומכאן המעלה הנוספת של יעקב אבינו, שטרם הזכרנו:

  • איש של תורה! [11]

רואים שיעקב בכל פאר אישיותו, אחוזה בכל מאודה בתורה, ושואבת את מקור כוחה מהתורה ומשקידתה.

 

ומה מקור כוחה של הציונות הדתית?

האם ניתן לומר שמקור כוחנו הוא שקידת ולימוד התורה?

האם אנו, אחוזים ושקודים בתורה, בשלושת שלבי חיים אלו?

מצד אחד, ב"ה, כיום ניתן לומר "כן!".

תודות למאמצים עצומים של לא מעט תלמידי חכמים, ב-50 שנה האחרונות, חל מהפך דרמתי בתחום לימוד התורה בציונות הדתית. כך שכיום ניתן למצוא בכל שלבי החיים והגילאים התפתחות עצומה של מוסדות ומסגרות לימוד של תורה ואמונה, לגברים ואף לנשים, בעוד שלפני עשרות שנים היו על יד אחת רק כמה ישיבות בודדות ומוסדות ישיבתיים!

כיום, יש אף לא מעט תלמודי תורה וישיבות קטנות ציוניות דתיות, דבר שמהווה מהפיכה של ממש בציונות הדתית!

בתור מי שגדל בחמ"ד, ומשמש ב-19 שנה האחרונות כאיש חינוך במגוון מסגרות ואף אב לתלמידים בחמ"ד, אני יכול להעיד שבחמ"ד, ביסודי ובעל יסודי, נעשית עבודה עצומה ורבה, יוזמות יפות וחשובות, בתחום הגדלת לימוד התורה, בכל הדרגים, וזאת התקדמות עצומה ומשמחת מאוד!

ב"ה יש רבים רבים בציונות הדתית שלימוד התורה ושקידתה, היא עבורם דרך חיים, עליה מחנכים  אף את ילדיהם.

אמנם יש עוד הרבה מה לעשות בתחום זה, אבל ניתן לראות בהחלט מגמה חיובית בעניין.

מצד שני, אנו רואים שבחלק הגדול של הציונות הדתית, ערך השקידה והדבקות בלימוד התורה עדיין אינו מוסכם כערך עליון, המהווה מקור כוח, שממנו נובעים כל המפעלים המבורכים.

אין הכוונה, שלימוד תורה לא מוסכם כערך חשוב, אלא קיימת חוסר בהירות בשאלה כמה רואים בו ערך עליון, הרבה יותר מרמת החיים וההשכלה האקדמאית?

כמה רואים ערך בלימוד תורה, לאו דווקא בהקשר של הכנה לקראת צבא או לשמירה על רמה דתית, אלא כמטרת החיים?

כמה רואים יעד ראשון בחשיבותו בניית תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה לדור כולו, ומתוך כך מכווינים את חינוך הילדים על פי אידיאל זה?

להבנתי, התשובה היא, שיש עוד כברת דרך ארוכה, עד שרוב הציונות הדתית תיהיה שם.

איך אני יודע זאת?

כפי שחנויות המניחות בחלון הראווה שלהן דווקא את המוצרים שמבינות שימשכו את הלקוחות להיכנס לחנות, התבוננו בעצמכם, אלו 'מוצרים' מניחים הרבה מאוד ממוסדות החינוך של המיינסטרים הדת"ל, כשמפרסמים עצמם כדי למשוך תלמידים?

התבוננו בעצמכם האם לימודי חול, תעודה ומקצוע או שמא לימודי הקודש, נמצאים בחלון הראווה?

ואחר כך, הביטו גם על המסרים השונים וסדר היום המוסדי, האם הוא אכן תואם את חלון הראווה.
ממה שאני רואה, ואני מקווה שאני טועה, עדיין התמונה רחוקה מלהיות ברורה שהקודש הוא השולט.
ולא רק ביחס לחלון הראווה הדברים כך אלא גם ביחס להשקעה הפדגוגית, ובעוד פרמטרים, בהם רואים כי החול גובר על הקודש.
למרות שבשנים האחרונות יש הרבה התעוררות ומחשבה על הקודש, נגיעה בנפש, יחס אישי, משפחתיות ועוד ערכים חשובים מאוד, ואכן יש המון המון השקעה ביראת שמים ובחיבור לתורה ובבניין האישיות, וזה חשוב גם להורים וגם לצוות החינוכי, ומהווה שיקול להיכן לשלוח את הילדים, אך נראה שעדיין עיקר כובד המשקל, לוקחים מקצועות החול עם גיוון אדיר שלא היה כמוהו במוסדות בעבר.

מי פה הגביר?

שלא תבינו לא נכון, אינני נגד לימודי חול,

באמת מצווה ללמוד אומנות ומלאכה, ההורים אף מצווים ללמד את ילדיהם מקצוע, כדי שיצליחו לפרנס את משפחתם בעתיד [12]

אך השאלה מי השפחה ומי הגבירה? מי עומד בראש ולשם מה אנו עמלים בלימודים רבים כל כך?

האם עיקר העיקרים בחיים הוא דבקות בבורא, על ידי עבודתו בלימוד תורה ובקיום מצוות, היוצאת לפועל בבניין הבית, בגידול ילדים, בתרומה לחברה ולמדינה, וביישוב העולם על ידי מלאכה מועילה ומפרנסת, או שמא העיקר הוא הרווחה הכלכלית של האדם, ומעמדו האישי והחברתי, שבא לידי ביטוי על ידי רכישת 'מקצוע מכניס', על ידו יוכל האדם לממש את רצונותיו וצרכיו, גם בקיום המצוות ולימוד התורה, בניין הבית, גידול ילדים ושייכות לחברה דתית איכותית?

או במשפט אחד: האם העולם הזה הוא בשביל העולם הבא או העולם הבא הוא בשביל העולם הזה?

נדמה כי העולם הזה השתלט על התודעה הדתית המצויה, דבר שבא לידי ביטוי בסולם הערכים של ההורים ומוסדות החינוך.

זאת נקודה עדינה, ולכן קשה להבחין מה ההבדל בין שתי הגישות, אבל ב"ה, הילדים שלנו לא טיפשים.

הם יודעים להקשיב טוב ל'מנגינה', ובכך הם קולטים מה עומד בראש סולם הערכים שלנו כהורים וכמורים, האם העיקר הוא ההישגים בבגרות, מספר המגמות, הזכאות, הדאגה הכלכלית וכו' וכו'

או שמא יראת השמים, הדבקות בתורה והגשמתה בחיי המעשה, ולפי זה הם משתדלים לעמוד בציפיות.

 

הורים יקרים, הכדור בידיים שלכם!

ראשית, חשוב לזכור כי השחקנים הראשיים במגרש הזה הם ההורים.

הם 'הלקוחות' של המוסדות החינוכיים השונים, והם אלו שבבחירתם לשלוח למוסד זה או אחר, הם אלו שהמנהל יצטרך לענות להם תשובות, כשיעמדו בפתח חדרו עם שאלות קשות.

כמו כל עסק, גם מוסדות הלימוד, פונים לקהל יעד של הורים, וממילא ההיצע הוא לפי הביקוש.

האחריות שלנו כהורים, היא ראשית לדאוג לציביון המוסדות, לברר ולהיות מעורבים במה שקורה בהם, לעודד יוזמות של קודש.

אך ההתמודדות איננה רק ביחס למוסדות, אלא קודם כל במה שקורה בבית שלנו, מה המנגינה השולטת, מי הגביר בבית שלנו, הקודש או החול? העולם הזה או העולם הבא?

במה אנחנו באמת שמחים ומהו חפץ הלב בחיים שלנו?

אם הורים לוחצים בבית על הילדים ללמוד ולהשקיע במקצועות חול, שזה מה שחשוב וכו' וכו', לא יעזרו כל המנהלים וראשי הישיבות שבעולם, לגרום לילדים לראות בתורה ובעבודת ד' את עיקר העמל וההשקעה.

רוב הילדים לא 'יספרו אותם', אלא יעשו כרצון הוריהם.

לכן חשיבותם של ההורים בקביעת סולם הערכים הנכון, גדולה ועצומה עד מאוד!

תופעת הדתל"שים, הינה תוצאה של עולם ערכים לא מוגדר ומבורר זה, אך לא רק הדתל"שים נוצרים מכך, אלא גם לא מעט שמגדירים עצמם 'דתיים', נמצאים בבלבול ערכים, וממילא הדבר משפיע ישירות על הבחירות שלהם בחיים, ועל חוסר הרלוונטיות שהם חשים ביחס לקודש, ממילא כדי לעשות טיפול שורש יעיל, בואו ונתחיל בשיעורי בית.

 

הצעות מעשיות לטיפול השורש:

  1. קשה להגדיר הצעות מעשיות להורים, כפי שקשה להסביר איך מנגנים מנגינה עריבה. אך ברגע שהשאלה 'מי הגביר בחיים שלנו – העולם הזה או הבא?' תנקר במוחנו, ותלך איתנו בכל צעד בחיים, ממילא הדבר יבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד צמתים ובחירות בחיים.
  2. חשוב לכם הקודש? יזמו, דברו והשפיעו, בקהילה, ובמוסדות, אל תסמכו על אחרים. מאחורי מוסדות עומדים בני אדם, והם פועלים לפי הקולות שהם שומעים, לכן השמיעו את קולכם, ודאגו שיהיה גם ערב ונעים, מתוך ענווה והכרת תודה.
  3. בחירת מוסד שהקודש בו הוא בראש, עלולה לפגוע במידת מה בחול, וממילא הדבר יצריך מיכם מאמץ גדול להשקיע בתגבורים לילדים, לשלם יותר על שכר לימוד ועוד משמעויות. זכרו שגם להחלטה הפוכה ישנו ויתור על הקודש. לכן ההכרעה צריכה להיות לטובת העיקר, שהוא תורה ויראת שמים, וממילא חשוב להטות אליו. יחד עם זה הרבה מהשיקול להיכן להכווין את הילד/ה, תלוי באופי שלהם, כל אחד לפי עניינו וכוחותיו.
  4. הכניסו לסדר יומכם, לימוד תורה, עיסוק במצוות ועוד ערכי נצח, כדי שתוכלו להיות דוגמא חיה לילדיכם, מעבר למוסד שתשלחו אותם.
  5. זכרו ליקר את חכמים ותלמידיהם, ולכבד את התורה ולומדיה, הכבוד מלמד על סולם הערכים של האדם. דיבור על רבנים בכבוד, בגוף שלישי ובענווה, יוליד הבנה בלב ילדיכם כי הגדולה האמיתית היא בתורה ובנושאיה. כמובן בשביל זה עשו לכם רב ירא שמים, שדומה למלאך ד' צב-אות (מועד קטן י"ז א'), שכבוד זה, יהיה אכן מגובה במציאות.

אם נזכור לקחת אחריות על הילדים שלנו, ונתחיל במעגל הפנימי והאישי, טיפול השורש יהיה אכן יעיל.

במאמר הבא, נעסוק בעז"ה, בחלקם של מוסדות החינוך בשאלה: תורה, מה תהא עליה?


[1] "כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹ-הִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב כ"ט)

[2] בראשית ל"א, ל"ח – מ"א

[3] בראשית פרק ל', ל'. פרק ל"ג, י"ד. פרק ל"ג, ט' – י"ב.

[4] בראשית פרק ל"ב

[5] בראשית כ"ח, י"ב

[6] בראשית רבה, ע"ו, א'

[7] הקדמת הזוהר

[8] רש"י בראשית כ"ה, כ"ז. רש"י כ"ח, י"א.

[9] רש"י בראשית כ"ח, ט'

[10] רש"י בראשית ל"ז, ג'

[11] על השאלה כיצד למד תורה, אם היא ניתנה רק לאחר יותר מ- 300 שנה? ניתן לענות כי המסורות שקיבל משם ועבר, שהיו שניהם נביאים, היו סתרי תורה, מעשה בראשית ומרכבה שנמסרו מאדם הראשון.

[12] המקורות לכך רבים הם, ומובאים בצורה ברורה ונהירה במאמרו של הרב יהודה זולדן שליט"א https://ethics.tzohar.org.il/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2/


רוצים לקבל מאמרים נוספים למייל?

מלאו בבקשה את הטופס, ותקבלו ישר אליכם, את המאמרים שלנו!