ב"ה
מאת: מאיר יהודה ברגר
שמתם לב שכל כמה שבועות, נזרקת לחלל הציבורי במדינת ישראל, איזו תקווה על צעד זה או אחר שימגר את הקורונה:
סגר א'
סגר ב'
הגבלות
חיסונים
סגר ג'
וכו' וכו'
ואז… נוחלים אכזבה, בגלל דבר לא צפוי שקרה: מוטציות חדשות, פילוג חברתי, מתים ונדבקים חדשים סוחפים איתם את התקוות לתהום האכזבה וכיליון הנפש.
על מה לא דיברנו, כחברה וכמדינה: על מתווים, סגרים, חרדים, מסכות, מחסומים, הפגנות, חיסונים, קנסות ועוד ועוד
רק דבר אחד, שכחנו לומר בקול ברור:
לא החיסון יעצור את הקורונה, ולא אף צעד אנושי אחר!
ולא אני אומר את זה, אלא חכמינו זיכרונם לברכה, שמדברים על מגפה אלוקית, שפגעה בעם ישראל במדבר:
עם ישראל מוכה במדבר על ידי הנחשים השרפים, ולאחר ווידויים של עם ישראל, מצווה ד' את משה, להציל את הגוססים מהנשיכה על ידי יצירת נחש המונף על מקל גבוה, ולהורות להם להביט בו לצורך רפואתם. ואכן בני ישראל מביטים ומתרפאים! (במדבר כ"א)
מה? אז החיסון האלוקי מרפא?
אומרים חז"ל במשנה, ממש לא!
"וכי נחש ממית, או נחש מחיה?
אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים" (ראש השנה ג', ח').
נחש הנחושת רק הזכיר לעם ישראל מאיפה מגיעה המגיפה הזאת, הוא חיבר אותם חזרה לאביהם שבשמים, וברגע ששיעבדו ליבם אליו, התרפאו!
לעומת זאת, אלו שלא שיעבדו ליבם לאביהם שבשמים, מתו למרות שהביטו בנחש הנחושת…
שתי כנפיים לאדם
זוכרים את 'ההתנגשות' בין רה"מ נתניהו ודנה וייס, במהלך הראיון שנתן לה, לפני כמה חודשים?
התנגשות בשאלה על מי אנו סומכים: על הקב"ה או על מכון ויצמן?
ראש הממשלה, ניסה להסביר את התשובה הנכונה והפשוטה: אנו סומכים על שניהם.
ולכן אם נדייק את דברי ראש הממשלה, נאמר כך: הקב"ה נתן לנו את הרשות ואת היכולת לעמול בהשתדלותנו למצוא חיסון, אך כל עוד לא תשרה ברכה וסייעתא דשמיא, במעשי ידינו – לא נצלח את המשימה.
הדברים פשוטים לכל יודעי תורתנו, ואין בהם שום חידוש.
אבל כחברה, אנחנו עדיין חיים במתח בין האסכולה הרוחנית, שתובעת את ההתמסרות המוחלטת לישועה האלוקית הרוחנית, לבין האסכולה החילונית שתובעת את ההתמסרות למאמץ האנושי הבלעדי.
החזרה למקורות, תיטיב לנו, כפי שמופיע במקרא: משה עושה נחש נחושת – והקב"ה משרה ברכה במעשיו – כל כך פשוט וכל כל מושלם!
לכן ההסתמכות רק על החיסון – לא תעשה את שלה, כפי שאנו רואים לעת עתה.
היש ד' בקרבנו?
מתחילת המגיפה ועד עתה, נקודת המוצא העיקרית והחשובה, שצריכה להנחות אותנו ולעמוד מול עינינו, כציבור וכיחידים, הוא מידת הזהירות, הענווה והזריזות, בכל מה שקשור לביצוע תקנות הריחוק וההתקהלות, כפי שמורים אנשי המקצוע וכאשר מורים כל גדולי הרבנים.
כי הרי בלי השתדלות שלנו, עם מה ניגש מול כסא הכבוד?
אך האם השתדלות זאת מספיקה?
האם סיבת הקורונה זה הסינים-נתניהו-סימן טוב-חרדים-פייזר-סגרים-חתונות-גנץ-בחירות-ועוד שאר המתלאות חיצוניות?
או שמא סיבת הקורונה היא מהלך אלוקי אדיר חוצה תרבויות ויבשות, של אלוקינו מלך העולם שמזעזע את העולם כולו?
מי עומד מאחורי כל זה, אם לא הוא יתברך?
אך מה אנחנו עושים עם השאלה הזאת?
למה זה מגיע לנו?
אחת הנטיות האנושיות הוא שאלת הפשר: למה זה קורה לי?
לעומת תהליכים אחרים, בהם אנשי התורה והאמונה טובים בהסברים ובסיבות, בקרונה נדמה בעיני, כי אפסו המילים…
קשה למצוא קו מרכזי וברור, שמסביר מאל"ף ועד ת"ו את התהליך המפתיע וההזוי שנזרקה אליו האנושות בלי שום הכנה מוקדמת.
נכון, נאמרו הסברים מכאן ומכאן, אך נדמה שאלו אותם המילים שאמרנו אותם גם לפני כן, וככל תופעת קיצון, היא מחזקת את האג'נדות השונות שפעלו כבר ממילא בעולם.
לאנשי אמונה, שרגילים לראות בתורה הסברים לכל מה שמתרחש, קשה להכיל אירוע כזה, שכולו לוט בערפל.
אך מצד שני, אולי דווקא הענן הנסתר, הוא הוא מקום האלוקים?
"הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" (שמות, י"ט, ט')
"וַעֲנַן ד' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה" (במדבר י', ל"ד)
ראית ענן של ספק? שמח ולך אחריו, שם נמצא כבוד ד'!
נכון, קשה למלומדים ולמשכילים שביננו ללכת אחרי מציאות לא מוסברת, אבל הרי אלוקים מדבר אלינו בעת: עלו למעלה עלו, למדרגה הבאה של העולם כולו!
כשלא מבינים את העיקרון הזה, מתמלאים חלילה, בדכאות הרוח.
זעקה
כשהמציאות גדולה עלי, אין לי שום יכולת מוצא, ואינני יודע מה לעשות, מה אני עושה?
בוכה וזועק!
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב', כ"ג)
יש מה לעשות!
אם כל הצרה הזאת, מגיעה מאת אלוקים, אז הדבר העיקרי שצריך לעשות זה לחזור אליו!
ואם תחשדו בי שזאת בעצם האג'נדה שלי, לכן ממילא אני אומר אותה,
אשיב לכם: נכון, אבל לא אני המצאתי אותה, לקחתי אותה מהרמב"ם שקיבל אותה מאת הבורא יתברך בתורתו.
האם אנחנו אכזריים?
וכך כותב הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות:
"מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור…
ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן, ככתוב "עוונותיכם, הטו אלה" (ירמיהו ה,כה) לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי" (ויקרא כו,כז-כח), כלומר כשאביא עליכם צרה, כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי".
מספר המתים והחולים עולה, וישראל היא מהמדינות עם אחוזי התמותה והתחלואה ביחס למיליון נפש
מהגדולים בעולם!
כמה סבל אנחנו עוברים בשנה האחרונה וכמה יגון!
אז האם אנחנו חלילה אכזריים, לא לעשות את מה שבידינו לעשות – לזעוק ולעורר לתשובה?!
ירחם ד', למה אנחנו עוד מחכים שיקרה?!
היהודי המסתגל
אחת החוזקות של עם ישראל היא ההסתגלות, אנחנו יודעים להסתגל במהירות למצבים, בכשרון האופטימי שלנו, אנחנו יודעים למצוא בהם את הטוב ואת התקווה ומתוך כך יודעים לעצב את חיינו על פיהם.
זה סוד כוחו של 'היהודי הנודד', שידע להשתלב בכל מקום ומצב שמצא עצמו בו.
היתרון, הוא גם החסרון, אנחנו מסתגלים למצבים לא בריאים, ומתאימים את עצמנו אליהם.
ופה בשגרת קורונה, על אף כל הקשיים וקוצר הרוח שמלווה במציאות כזאת, נדמה כי אנחנו מסתגלים אליה ולזוועותיה.
אבל הכלל אומר שכל עוד אסתגל אל המציאות, פחות אזעק עליה, ופחות אתפלל מליבי, לכן עלינו להתעורר ולהחליט שאנו מפסיקים לשתוק ועושים את כל מה שביכולתנו!
חבורות תפילה
נכון, עיקר הבעיה שאנחנו גם לא יכולים להתכנס לעצרות תפילה, בעת הנוכחית.
הדרך היחידה היא תפילה מרחוק, אבל אם זה מה שגזרה עלינו ההשגחה, אז נעשה את מה שאנו יכולים.
חכיתי שמהלך כזה יקרה, על ידי גדולים וטובים ממני, אך עת לעשות לד' היא.
לכן אני קורא לציבור עובדי ד', המאמינים בכוחה של התפילה והזעקה לבקוע רקיעים, להצטרף למהלך גדול וחשוב:
הקמת חבורות תפילה ותשובה, בכל הארץ ואולי גם בעולם!
איך זה עובד?
הנחת היסוד היא, שלא כל הציבור יכול להיות מחובר לרעיון ולמעשה באותה רמה, לכן יש ליצור קבוצת פעילים רחבה, שתחבר אליה במקומה ובקהילתה, עוד ועוד חברים.
לדוגמא, לא מספיק לשלוח פרסום כללי לכל ישראל להתפלל בשעה זאת וזאת או לעשות כך וכך, אלא יש ליצור חבורות תפילה בכל מקום ומקום, אותן יפעילו הפעילים.
לכן ראשית, אנו פותחים רישום לפעילים לרשימת תפוצה במייל ולקבוצות וואטסאפ, אליהן יועברו התכנים ישירות.
שנית, בכוחות המשותפים, נקיים מספר מפגשים בזום, על מנת לבנות תוכנית בה יקחו חלק החברים, שיחד נחבר אלינו עוד ועוד יהודים, רבנים ולתלמידי חכמים מכל המגזרים, שאף ידריכו, יעוררו ויחזקו אותנו בעבודת התפילה.
המפגשים יערכו בנפרד לגברים ולנשים.
אנו יוצאים לדרך, ובעזרת ד' נעשה ונצליח יחד לחבר לבבות לאבינו שבשמים!
"חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו וד' יעשה הטוב בעיניו"!
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ: 'זועקים בקורונה!' – לחצו כאן
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!