יום העצמאות

ב"ה

מאמר לדיון המשפחה והחברים

 

מאת: מאיר יהודה ברגר

 

האם יש קשר בין חגיגת יום העצמאות לבין יראת השמים שלנו?

אמור לי על מה אתה שמח – אומר לך מי אתה

מבחן השמחה הינו מבחן פנימי, כי הוא מבטא את נקודת חיבורו הפנימית של האדם והחברה לערכים ולשאיפות.

השאלה הגדולה שנשאלת בשעות אלו היא, על מה אנחנו חוגגים את יום העצמאות?

מה מניע את השמחה שבלב, ממה היא מורכבת ומה היא כוללת?

אז בואו ונעשה מבדק קצר:

סמן אלו נקודות בעיקר ממלאות את הלב שלך בשמחה ביום העצמאות – הקף בעיגול עד חמש נקודות:

  • יצאנו ממוות לחיים – עזרת ישראל מיד צר!
  • יצאנו מגלות לקוממיות!
  • הקמנו מדינה משלנו!
  • אנחנו בני חורין לגורלנו!
  • חזרנו לארץ ישראל!
  • הנשמה הלאומית שלנו קמה לתחיה מחדש בארץ ישראל!
  • התחדשה לנו מצווה כללית של ירושת ארץ ישראל ומצוות ישיבת הארץ!
  • זכינו לקדש שם שמים לעיני כל העולם בתקומת ישראל ובישיבה בארץ ישראל!
  • זכינו לממש את נבואות הנביאים ודבר ד'!
  • זכינו לקיבוץ גלויות!
  • זכינו לאחד את כל עם ישראל!
  • זכינו להקים את מרכז התורה הגדול בעולם!
  • זכינו לתחילת תיקון חטא המרגלים! 
  • זכינו לתחילת תיקון חטא שנאת החינם!
  • זכינו להשראת השכינה! (מתוך חזרת חיי הכלל)
  • זכינו להופעת שם ד'! (אחדות ישראל = אחדות ד')
  • זכינו לאתחלתא דגאולה!
  • כולם שמחים אז גם אני שמח!
  • אחר _______________

 

ב"ה יש הרבה על מה לשמוח ביום העצמאות,

אך השאלה מהו מוקד השמחה שלנו כציונים דתיים / חרדיים (ושאר הגדרות)?

האם שמחת השכינה והקדושה שבגאולה היא זאת שמשמחת אותנו או שהצדדים החיצוניים והפשוטים יותר (שגם הם טובים מאוד)?

ואם תגידו לי שהכל משמח אתכם, שוב אשאל: מה מוקד ושורש השמחה ביום זה?

 

רגע, אבל למה זה חשוב לברר מהו שורש השמחה?

כי לשאלה זאת יש השלכה מעשית מאוד גדולה על כל החינוך ועל יראת השמים שלנו!

זאת שאלה שמכנסת בתוכה את השאלה, מה היעוד שלנו כעם?

מהם השאיפות והחלומות שלנו ולמה אנחנו באמת מחוברים?

אמנם אחת השאלות המרכזיות בעולם היהודי ביום העצמאות היא האם אומרים הלל והאם בברכה?

אך לא פחות מיכך, השאלה שצריכה להישאל בתוכנו, היא מה תוכן השמחה שלנו ומה צורת החגיגה שלנו ביום העצמאות?

האם בחגיגת יום העצמאות, יש אלמנטים ישראליים-חילוניים או אף גויים שלא קשורים ליראת שמים  או שמא אנחנו דואגים לחגוג את יום העצמאות בצורה טהורה וקדושה, כיאה לעם קדוש וליום שבו מתגלה קדושה?

זאת שאלה שנוגעת בנקודה קריטית בחינוך ליראת שמים, שכן בלי יכולת ההבדלה בין האור לחושך, בין הטומאה לטהרה במציאות של מדינת ישראל הנוכחית, אנחנו עלולים להסתפק ולהזדהות עם המצב הקיים, וממילא:

  1. לאבד את הזהות הרוחנית שלנו בתוך הוויה התרבותית הישראלית, כלומר, להעצים את תופעת הדתל"ש (כי מי שמזדהה ושמח בשמחה חילונית, מקשר את נפשו ונפש ילדיו לערכים חילוניים)
  2. לאבד את השאיפה לביאת המשיח ולגאולה השלמה
  3. לאבד את חלום המדינה הישראלית המקורית – מדינת ההלכה שבה הצדק, היושר והחסד שולטים בהרמוניה עם הדבקות האלוקית

נכון, אנחנו שמחים גם בשמחת המדינה בפשיטות ובתמימות, בלי הרבה תורות, אך חשוב שגם הפשיטות הזאת, תתאים לתמימותה של הנשמה ושל תורת ד' התמימה משיבת הנפש.

אז לסיכום: ככל שנחגוג את יום העצמאות מתוך חיבור לקודש, כך נחזק את יראת השמים שלנו והחיבור שלנו למצוות!

 

ומה דעתכם על הדברים?

אשמח לשמוע

 

יום עצמאות שמח בשמחת עולם!

 


להורדת דף דיון ושיח למשפחה ולחברים – לחצו כאן

מה משמח אותי ביום העצמאות דף לדיון

 

 

לצפיה בסרטונים וחומרים איכותיים ותורניים ליום העצמאות – לחצו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *