אלול סליחות

ב"ה

האם אתם מרגישים שהסליחות עוסקות בהכל חוץ מסליחות?

האם שאלתם עצמכם, מדוע מתוודים בלשון רבים?

האם אתם מרגישים שחלק מהסליחות לא רלוונטיות למציאות שלנו כיום?

מאת: מאיר יהודה ברגר


מידי שנה, קורה לי דבר מוזר ברגע שאני ניגש לומר סליחות.

האינטואיציה הרוחנית שלי, אומרת שאם אומרים סליחות לפני יום הדין, בעיצומו של חודש הרחמים והסליחות, אז בטח הן רלוונטיות למעשים שלי, לכן כשאפתח את ספר הסליחות, אמצא שם בקשת סליחות על החטאים שלי, בקשה שהקב"ה ימחל לי ויכניס אותי לשנה טובה ומתוקה, למרות כל מה שעשיתי ואף יזכה אותי לחיי העולם הבא.

אך ברגע שאני ניגש לומר את הסליחות, אני לא מוצא כמעט שום דבר ממה שחשבתי שאמצא…

זה סוג של אכזבה, אולי אף סוג של בלק-אאוט… לא מצליח להבין מה הקשר לסליחות…

כן, רוב הסליחות (בנוסח אשכנז וספרד) עוסקות בכלל במצבו של עם ישראל, הגלות, ירושלים, התורה וכדו', אך איפה אני בכל התמונה?! מה, לא מגיע לי לבקש סליחה ולהיכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום?

ואז נופל לי האסימון! אני נזכר בעקרון מרכזי וחשוב מאוד בעולם התפילה וביהדות בכלל:

עיקרון חורז תפילות – לצאת ממיצר

ניתן לתפוס את היהדות כפוליסת ביטוח לעולם הבא הפרטי שלי, אך כשפותחים חומש ונביא מוצאים תפיסה אחרת לגמרי!

כל עניינו של עם ישראל, הוא להופיע שכינה בעולם החומר ולהחזיר את הבריאה לגן עדן כמקדם.

כל אחד מאיתנו חתום על המשימה הזאת, כל אחד מאיתנו צריך לשאול עצמו יום יום, איך אני מקדם את העולם למקום הזה?

גם תפילת שמונה עשרה, בנויה כך, שהיא מגביהה לנו את המבט, ומרחיבה את שאיפותינו לרצות להתכלל בטובת האומה ובגאולת העולם. התפילה עושה איתנו חסד ומוציאה אותנו ממבט צר ואגואיסטי, משאיפה של "שלום עליך נפשי", אל מבט רחב, אל רצון אלוקי של החזרת השכינה לציון.

"עורו ישנים משנתכם" – הכנה לימים נוראים

דרכו של אדם, שנוטה לשכוח מחשבות רמות שכאלו. השגרה שוחקת והמציאות החומרית עושקת, את סוד חיים זה. כשאדם ניצב במצבי לחץ, עלול הוא לשכוח את כל הדברים הגדולים, וממילא לחזור ולדאוג רק לעצמו.

לכן כשאנו מתקרבים לראש השנה, לפתחו של יום הדין, ואחר כך ממשיכים ליום כיפור, ימים בהם החיים שלנו עומדים על משקל המאזניים, באות הסליחות ומזכירות לנו לפתוח פתח של מבט רחב על החיים שלנו, מיישרות לנו את המבט ומכינות אותנו לתפילות של ימים נוראים.

שכן גם בראש השנה, איננו מתעסקים בגורל הפרטי שלנו, אלא בגורל הכללי של העולם, משאת הנפש של אומתנו, המלכת הקב"ה על כל העולמות, דרך המרכז הרוחני שהוא ממלכת ישראל על כלל מוסדותיה: בית המקדש, סנהדרין, מלכות בית דוד המונהגת לאורם של כהנים, לווים ונביאים!

הסליחות, מעלות אותנו על המסלול המלכותי הזה, מזכירות לנו להביט במבט ממלכתי-אלוקי על העולם ועל חיינו – לחיות לא למעננו, אלא למענך אלוקים חיים!

באמירת הסליחות, אני מזכיר לעצמי את הקול הקורה לי כל השנה, ולעיתים קרובות אני שוכח אותו בעומס היומיומי:

"התעורר יהודי, התעורר! הנך עבדו ושליחו על אלוקי ישראל ששלח אותך להשרות שכינה בכל מרחבי הבריאה! זכור בוראך, ותקן עולם במלכות שדי!"

באמירת הסליחות, אני בעצם מזכיר לעצמי שהמעשים שלי, משפיעים ישירות על מצבו של עם ישראל והעולם כולו, וככל שאיטיב אותם, ייטב לעולם כולו. לכן אנא ד', סלח לי וגאל אותנו!

ערבות הדדית – כל אחד כהן גדול

מדוע הווידוי בסליחות נעשה בלשון רבים?

מדוע אינני עומד לפני הקב"ה ומבקש על חטאי בלבד, אלא מבקש על חטאי כל עם ישראל?

מי אני שאבקש על חטאים של כולם?

בתשובה לשאלות אלו, אנו חוזרים לאותו עיקרון אותו הזכרנו לעיל, מי "אתה" המתפלל? האם אתה איש פרטי המתפלל על חיוו הפרטים, או מישהו הרבה יותר גדול ומשמעותי?

האם תזכור שבחסרונו של בית המקדש, חסרנו גם את השליח הראשי שקישר בינינו לבין הקב"ה, הלא הוא הכהן הגדול ושאר אחיו הכהנים, וכשאין לנו שליח, מוטלת עלינו המשימה, לעשותה בעצמנו?

לכן בכל תפילה ותפילה, וביותר כל סליחה וסליחה, אתה זה שמייצג את כל ישראל מול רבונו של עולם וממילא מתפלל בעד כל ישראל.

מאמץ משותף זה, שלך ושל כל שאר מתפללי עם ישראל, מצליח לרומם את כל ישראל, כמעין עבודתו של הכהן הגדול בבית המקדש.

והנה, עוד פעולה של הרחבה תודעתית שקורות לך בסליחות.

 

סליחות לא רלוונטיות – עובדים על עצמינו?

הרבה חשים, שחלק מהסליחות שאנו אומרים (בעיקר אצל האשכנזים), הינם אמירת כזב. שכן הן מציירות את עם ישראל, כפי שהיה לפני כמאה שנה: גולה, נרדף ומבוזה עד עפר. האם אפשר לתאר כך את עם ישראל כיום במציאותה של מדינת ישראל?!

עם ישראל כיום הוא עם עם הרבה מאוד כבוד ויוקרה סביבו. מדינת ישראל הולכת ומתפתחת מבחינה כלכלית, ביטחונית ואף חברתית. האם ניתן לומר דברי שקר, רק בגלל שהם כתובים בספר הסליחות?

כמובן שלא, אז כיצד ניתן לומר דברים לא רלוונטיים?

שלוש דרכים בהן ניתן ליישב את הקושי:

  1. תתפלל על הרוח – ניתן לכוון לכל המקומות בהן אנו מתארים את עם ישראל כנרמס וכנשחט וכדו', למשמעות רוחנית. כן, עם ישראל היום, מושפע עדיין ברובו מתרבויות זרות. איננו מובילים בראש התרבות האנושית, במוסר, בקדושה, באמונה, בחינוך ובעוד תחומים רוחניים וחברתיים, כפי שהיינו ראויים. שלא נדבר על ההתבוללות העצומה והנוראית האוכלת בנו – על זה קרן ישראל מבוזת, ולכן חשוב לבקש ולהתפלל על זה. הבעיה בדרך הזאת היא, שישנם מקומות בסליחות המדברים על מציאות פיזית מבוזה, לכן, לא בכל מקום ניתן לעשות את הטרנספורמציה הזאת.
  2. הבעיות נשארו, רק בקטן – גם במציאות שמדינת ישראל ריבונית, חיה ובועטת, אנחנו עדים לטרגדיות לאומיות ואישיות בארץ ובחו"ל, שמעידות על מצבנו העגום שרחוק מאוד מהאידיאל. פיגועים, חטיפות, רציחות, השפלת כבוד חיילי צה"ל בהתפרעויות בלי שיש להם יכולת להגיב ועוד ועוד. עצם העובדה שמצליחים לפגוע בנו, ומתים לנו אזרחים וחיילים, מעידה על מצב בו אנו נרדפים ומבוזים. כמו"כ עצם המציאות בו רוב עם ישראל לא חי בארץ ישראל, הינו חילול ד' נורא, שעליו יש להתעורר ולבקש.
  3. אתה בן 3000+ – אם דרכים אלו, לא מתיישבות לכם, ניתן לאמץ את עצתו של הרב אליעזר מלמד, בספרו פניני הלכה (כרך ימים נוראים, עמוד 25): "אם נראה את עם ישראל כעם אחד שחי בכל דורותיו, כשכל אחד ואחד מאיתנו מקושר ממש לכל היהודים שחיו בכל הדורות ובכל הארצות, נוכל לומר את החלקים הללו מתוך הזדהות עמוקה. שכן גם אנחנו היינו עם אבותינו שחיו בגולה וסבלו ייסורים נוראים והשפלות קשות, עד שכמעט אבדה תקוותנו. היינו עם הקדושים והמעונים בכל גזירות השמד, במסעות הצלב ובמרתפי האינקוויזיציה, ברציחות המוסלמים ובמאורעות ת"ח ות"ט, והאחרון והנורא מכל בשואה האיומה, שרק כשבעים שנה עברו מאז שנסתיימה. ואיך נהיה שאננים לומר שתחנוני הסליחות אינם מתאימים לנו כאשר עדיין חיים איתנו אלפי ניצולים שעברו את מחנות ההשמדה והגטאות, והעולם עדיין מלא ברשעים שמכריזים בגלוי על שאיפתם להמשיך את מלאכתם של הנאצים. לפיכך, ניתן עוד לומר את תחנוני הסליחות מתוך הזדהות נפשית עמוקה".

כל זה, מראה לנו שהסליחות מרוממות אותנו, מרחיבות לנו את התודעה ועוזרות לנו להיות אנשים כלליים יותר, מחוברים לאידיאל ולרצון האלוקי, מלאי שליחות לרומם את עם ישראל והעולם כולו ומחוברים לכל הצרות וחילול ד' שהיו בכל הדורות.

אין ספק שעם תכונות כמעין אלו, נוכל להיכנס לשנה טובה ומתוקה ונזכה להיכתב בספרם של צדיקים גמורים!

סליחות מרוממות ומועילות!

כתיבה וחתימה טובה!

 


רוצים לקבל מאמרים נוספים למייל?

מלאו בבקשה את הטופס, ותקבלו ישר אליכם, את המאמרים שלנו!